ברירת-מחדל  |  English  |  Russian  |  
סדנא לשחזור גלגולים  |  היפנוזה  |  הספר "חלומות היפנוטיים"  |  שאלונים  |  סדנא לפענוח ציורים  |  דיסקים להרפיה  |  קורס לירידה במשקל  |  צור קשר  |  איך להגיע?  |  אבחון וטיפול רוחני בבעלי חיים  |  

תאריך ושעה
 



להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


דף הבית >> מקרים

ברוכים הבאים לעמוד הארכיון!

לכאן עוברים מקרים מעמוד הבית. ד"ר ליאנה אורין סופר.

רשימת מקרים:
1. מקרה של סיוטים וחרדות (טופל בהיפנוזה).
2. מקרה של חרדות ומחלת לב (טופל בהיפנוזה).
3. מקרה של פרקינסוניזם (טופל בהיפנוזה).
4. מכיסא הגלגלים אל החופש (טופל בהומיאופתיה קלאסית).
5. מקרה של קשיי למידה ושל פעלתנות יתר (טופל בשילוב של היפנוזה והומיאופתיה קלאסית).
6. מקרה של הפרעות שינה אצל קשיש.
7. מקרה של שיעול כרוני וכאב גרון (טופל בשחזור גלגולים)- הקש כאן.
 

לעמוד השאלות והתשובות הקש כאן.

בס"ד

1. מקרה של סיוטים וחרדות
 כל הפרטים במקרה זה שונו כדי לשמור על צנעת הפרט.

מאת ד"ר ליאנה אורין סופר.

 ים

 וורדה בת 57, נשואה + 2, נהגת אוטובוס במקצועה, הגיעה למרפאתי עקב חרדות. היא התלוננה על סיוטים וביעותי לילה. וורדה טופלה אצל פסיכיאטר מזה 5 שנים אך ללא הצלחה.
היא חיפשה פתרון בכדורי הרגעה, אך לשווא. בחלומותיה ניכר פחד נורא. היא חלמה על בניינים מתמוטטים, על מלחמות איומות, על מבוכים מורכבים ומבלבלים, על חיילים  שאיימו לתופסה ולרצוחה.
כמעט בכל חלום היא נהרגה או נרצחה. זה גרם לורדה להתעורר בבהלה באישון הלילה 
עם התקף חרדה המלווה בדפיקות לב, בקוצר נשימה ובפחד מוות.
בהמשך הטיפול הסתבר, שוורדה פחדה גם ממקומות סגורים, משחייה, ממעליות ומחנק,
מעכברים, מנחשים ומשדים. המצב שנוצר בעקבות פחדיה גרם להדרדרות בחיי הנישואין
שלה. למרות שוורדה קיבלה תמיכה ועידוד מבני משפחתה, חרדותיה שינו את שגרת 
החיים בביתה.
למרות הכל היא ניסתה להמשיך בתפקוד רגיל. היא סבלה מאוד, למרות שהופעתה 
החיצונית לא
הסגירה את סערת 
רגשותיה. ורדה נראתה רגועה ונחמדה, והפגינה ביטחון 
עצמי. 
התחלנו את הטיפול מנושא הסיוטים.
הכנסתי אותה להיפנוזה כדי לשחזר את אחד הסיוטים, שבו הבניין התמוטט עליה.
בהיותה מהופנטת הצעתי לה רק לצפות מהצד ולא להשתתף במתרחש. היא שיתפה 
אותי בכל מה שחוותה. וורדה ראתה בניין רב קומות ,היא עמדה במקום בטוח והשקיפה 
על הכל מהצד. כשהבניין החל להתמוטט ביקשתי ממנה לצלם את המתרחש במצלמת
ווידיאו ולעצור את התמונה רגע לפני שהבניין נופל לגמרי.
היא עשתה כך. אמרתי לה לדמיין שבינתיים צוות החילוץ פינה את הקהל מקירבת המקום.
מיד אחרי הפינוי, היא כביכול שוב ´הפעילה´ את מצלמתה, והבניין קרס. אבל הפעם לא
היו שום נפגעים! כולם ניצלו בזכותה של וורדה!
תיקון החלום והגדרתו מחדש השרו בה בטחון. היא הבינה שתוכל לשלוט בחלומותיה 
ודרכם גם בפחדיה. ההבנה הזו עזרה לה לראות דברים אחרת. אחרי הפגישה הזו
השתנה תפקידה בחלומותיה - מקרבן היא הפכה לגיבורה. אם קודם היא נרצחה ע"י
החיילים, הפעם היא ניצחה אותם.
בפגישה הבאה ורדה סיפרה על משפחתה. בילדותה אמה עבדה קשה ,ורוב הזמן 
נעדרה מהבית. אביה, לדבריה, היה איש חולה ומסכן .היא גדלה עם תחושת חוסר
ביטחון. היא כעסה על הוריה, שלא העניקו לה די תשומת לב. בהיפנוזה וורדה חזרה 
אחורה לגיל הילדות וגילתה, שעברה זעזוע. במודע היא לא זכרה שום דבר ממה 
שבהיפנוזה נגלה לעיניה. בעודה תינוקת הייתה עדה לקטטה אלימה שבה נרצחו שני 
נערים מהשכונה. היא הבינה שהאירוע יצר אצלה פחד והוביל לנושא המלחמה 
בחלומותיה. בעקבות תובנה זו חלומותיה הפכו לנעימים.
ככל שמצבה הנפשי התייצב, היחסים במשפחתה השתפרו. קרוביה שמחו לקראת
השינויים שחלו בה בעקבות הטיפול. הם הבינו ,שורדה הייתה זקוקה לטיפול, כי לא
הייתה מסוגלת להתגבר על פחדיה בכוחות עצמה. הם הודו שמלכתחילה התנגדו 
לטיפול בהיפנוזה.
בעקבות הטיפול הסיוטים נעלמו והלכו ופחדיה התפוגגו. למרות שלא עבדנו על כל סוג
של פחד בנפרד, גם שאר הפחדים (ממקום סגור, משחיה, מעכברים...) נעלמו.

טיפולה של  ורדה נמשך לאורך ה-10 מפגשים בלבד לעומת שנים רבות של טיפולים
קונבנציונליים שכבר עברה. בעקבות התהליך שעברה, ורדה קיבלה ביטחון עצמי,
והחליטה לבנות את חייה מחדש. היא העיזה להתמודד עם הקשיים במקום להדחיקם.
היא הרגישה שלמה עם עצמה, וראתה בבירור את מטרותיה שהתכוונה להשיג.

ניתוח המקרה: כאשר אדם מתלונן על פחדים ועל סיוטים, יש לחפש סיבה להיווצרותן.
במבט מהיר נראה שלא הייתה סיבה ברורה לפחדים של ורדה, אך רק לכאורה.
כל אדם מדחיק אירועים טראומטיים שמתרחשים בחייו. כאשר קשה לנו להתמודד עם 
המציאות, והמוח לא מסוגל לקלוט ולעבד את הניתונים, תת מודע מעביר את המטענים 
הללו לרבדים עמוקים של התודעה. זהו מנגנון ההגנה, מנגנון ההישרדות.
במקרה של אירוע טראומטי כדאי מיד לטפל בבעיה ,על מנת למנוע היווצרות של
מטענים. ככל שהטיפול נעשה קרוב לזמן האירוע, הצלחתו מובטחת יותר. המפתח 
להצלחה - מודעות האדם לחשיבות בקבלת עזרה מקצועית .
במקרה של חשיפת ילדים לטראומה, הוריו נושאים באחראיות ואמורים לקחתו לטיפול.
לצערנו לא תמיד ההורים מודעים לבעיות של ילדיהם! בעודה ילדה קטנה ורדה לא
הייתה מסוגלת להתמודד עם ההלם שעברה בכוחות עצמה. למרות שבאירוע הטראומטי
נוכחו גם הוריה, הם לא חשבו שילדתם תזדקק לעזרה.
בהמשך חייה ורדה עברה אירועים טראומטים נוספים, שגם אותם שכחה. בשלב
מסויים "המחסן" התת-ההכרתי התמלא ולא אפשר לאחסן יותר… אז הכל התפרץ 
החוצה בעוצמה 
כבירה, וכך נוצרה מחלתה - חרדות , פחדים וסיוטים.

לעיתים החלומות מובילים אתנו למקור הבעיה. בחלומותיה של וורדה הופיעו תמונות של
מלחמה ושל השמדה המונית. זה בהחלט התקשר לאירוע הרצח שצפתה בו.
מטפל
מנוסה יודע להדריך נכון כדי להגיע לשורש הבעיה.גלגל הצלה מטפל בעל אינטואיציה מפותחת
יודע למה לצפות. המקרה של ורדה הוא דוגמא אידיאלית לשיתוף פעולה עם 
המטפל. 

בספרי "חלומות היפנוטיים" תיארתי מקרים מעניינים שטופלו באמצעות היפנוזה.
אשמח לקבל תגובות 
 liana_a@netvision.net.il 
 
 שיהיה לכם יום נעים! 
בברכה, ד"ר ליאנה אורין סופר.

21.3.2004  

      ©כל הזכויות שמורות לד"ר ליאנה אורין סופר.   

לראש העמוד הקש כאן.
לעמוד ההיפנוזה הקש כאן.


 בס"ד

 2. מקרה של חרדות ומחלת לבלולין

כל הפרטים במקרה זה שונו כדי לשמור על צנעת הפרט.

מאת ד"ר ליאנה אורין סופר.

 
גבר בן 43 פנה אלי לטיפול עקב התקפי חרדה, פחדים ולחצים באזור החזה. הבעיות התחילו להטרידו לפני כ 5 שנים. למרות זאת נחום לא מיהר לטפל בעצמו. רק כשהפסיק לתפקד כראוי, נבהל ופנה לרופא.
רופאו המטפל איבחן אצלו תסמונת של "חלוק לבן", המאופיינת ע"י עליה חדה בלחץ דם.
תופעה זו עלולה להיווצר במקרים של חשיפה לכל גורם רפואי, כמו צוות רפואי הלבוש
במדים, מוסד רפואי, ואף במקרה של מחשבה על הדברים הנ"ל. כל הגורמים הללו
הפעילו אצלו שרשרת של פחדים וחרדות.
הטיפול אצל הרופא נכשל, ולנחום הומלץ לנסות טיפול בהיפנוזה. כך הוא הגיע אלי,
מלא חרדות ופחדים, חסר שינה ומדוכא למדי.
נחום סיפר שהיה שרוי במתח פנימי כבר 15 שנה, מאז שאחיו הגדול נפטר בפתאומיות 
מהתקף לב. גם נחום סבל מבעיות בלב וטופל קבוע בכדורים, אך ללא הטבה משמעותית.
תלונתו העיקרית הייתה תחושת אי נוחות שלוותה בלחץ באזור החזה. לפני כשנה
הוצע לו ניתוח מעקפים בלב, אך הוא דחה זאת בחריפות. לדבריו הניתוח לא היה פותר
את בעייתו, כי נבעה מחרדות ומפחדים מודחקים.
נחום הסכים לעבור היפנוזה. כבר מהתחלה הוא התהפנט בקלות. התברר שהוא תמיד 
פחד מהמות, ובתוך ליבו האמין שימות כמו אחיו מהתקף לב פתאומי. בגלל אמונתו,
הוא היה דרוך לקראת מותו במשך 24 שעות ביממה. הוא פחד לישון, כי חשש 
שמותו יכה אותו בשנתו. הוא פחד מרופאים כי הזכירו לו את מחלתו.
בשלב מתקדם של תהליך היפנוטי, נחום חזר לילדותו, וגילה שמקור לפחדיו טמון
במוחו של הילד. בהיותו בן 7 הוריו נהגו בלילות להשאירו לבדו עם אחיו הקטנים.
בהיפנוזה נחום נזכר שמאוד פחד להישאר בביתו הקטן בקצה הישוב.
פעמים רבות הוא ביקש מהוריו לבוא איתם במקום לשמור על אחיו הקטנים, אך נענה 
בשלילה. פחד, שהתמזג בכעס ומרירות מילאו את לבו הצעיר. מאחר ולא ידע להתמודד
עם המצב, הדחיק את רגשותיו עמוק בנשמתו, שגרם בהמשך להיווצרות המחלה.
כבר בגיל  16 נחום עזב את בית הוריו ויצא לעבוד לפרנסתו. הוא הצליח יפה במישור
העסקי, התיישב ובנה משפחה מרובת ילדים. עצם ההבנה שפחדיו נבעו מרגשותיו 
המודחקים, הובילה להפחתה בסימפטומים ולרגיעה כללית. עם הזמן נעלמו לחצים 
בחזהו, לחץ דמו התאזן ושנתו הסתדרה.
במשך הטיפול נחום נעזר לתרגילים של דמיון שעזרו לו לשלוט בסימפטומים ברגע 
הופעתם. לדוגמא, הוא דמיין שחרדתו היא חגורה שהודקה לחזהו, ויצרה לחץ על
לבו. בדמיונו נחום שחרר את חגורתו והשליכה ובכך הסיר את כאבו. זה הוביל
להפסקתו המיידית של ההתקף. דוגמא נוספת: הוא דמיין שלחץ דמו הגבוה נראה 
כמו מים רותחים בתוך סיר לחץ. ע"י שחרור של שסתום הלחץ בסיר, נחום למד לשלוט
לרמה תקינה של חלץ הדם. הוא התמיד לבצע את התרגילים וחרדותיו נעלמו הלכו.
בעקבות הטיפול שנמשך כ- 10 מפגשים, נחום חזר לתפקודו התקין, לחציו בחזהו
חלפו, חלק מתרופותיו הופסקו, ושלוותו הפנימית החזירה לו את שנתו הנכספת. 
14.4.2004

 ©כל הזכויות שמורות לד"ר ליאנה אורין  סופר.

לראש העמוד הקש כאן.
לעמוד ההיפנוזה הקש כאן.
לעמוד הספר "חלומות היפנוטיים" הקש כאן.

  


 

   בס"ד.

  3.מקרה של פרקינסוניזם

מאת ד"ר ליאנה אורין סופר.תיאטרון

יש להבדיל בין מחלת פרקינסון לתסמונת "פרקינסוניזם". במחלת פרקינסון
מדובר בנזק אקסטראפירמידלי (הולכה עצבית מרכזית) מובהק.
במקרה של פרקינסוניזם הסימפטום מחקה את מחלת פרקינסון, אך
הסיבות לכך שונות. אחת הסיבות לתופעת פרקינסוניזם היא פסיכוסומטית.
פעם הגיעה אלי ריטה בת 70 עם תלונות על תנועות בלתי פוסקות בגפיה, נוקשות בגופה
והגבלה בתנועה. שנתיים קודם לכן אצל ריטה "אובחנה" מחלת פרקינסון, וניתן טיפול
תרופתי. הטיפול שקיבלה לא חולל שינוי משמעותי במצבה, אך נמשך לפי הוראות
הרופא.
בבדיקה שיגרתית שערכתי לריטה, לא מצאתי סימנים המאפיינים את מחלת הפרקינסון.
אמנם היא הניעה את כל גפיה ושריריה ללא הפסקה, וללא שליטתה, אך במבחן
המטוטלת (מבחן לבדיקת יכולת ריכוז והפנוט), היא הצליחה. בהתרכזה בתנועות
המטוטלת, היא הפסיקה לנוע. בדיקה פשוטה זו הוכיחה שמדובר בבעיה פסיכוסומטית.
התפלאתי לצפות בתגובתה בהודעי לה על ממצאיי המשמחים כשאמרתי לה:
- את לא חולת פרקינסון. הבעיה שלך רק רגשית. זו הסיבה שהתרופות לא עזרו לך.
ריטה קפצה מכיסאה, הבעת פניה השתנתה בין-רגע, היא זעמה:
- "מה פתאום! איך את מעיזה? אני חולה! יש לי מכתבים! אני לוקחת דופיקר (תרופה
  למחלת פרקינסון)! אני באתי אליך כדי שתעזרי לי, ולא כדי שתאבחני אותי! כבר יש
  לי אבחנה!"
- ריטה, אבל אני חייבת לאבחן אותך לפני שנתחיל בהיפנוזה!
- "אז תשתמשי באבחנה שלי! למה את צריכה אבחנות נוספות?"
- קודם כל בואי נירגע... תשמעי, ריטה. הרפואה היא לא מתמטיקה. לפעמים חלות
  טעויות... כרגע עלינו על אחת מהן. ניתן לתקן
 זאת בקלות!
- "ד"ר ליאנה, אני לא מעוניינת בתיקונים! אני חולת פרקינסון ,נקודה!"
הבנתי שהיא מסתירה משהו. היה לי ברור שהיא נואשות זקוקה למחלתה. החלטתי
לשנות נושא כדי להגיע לבעייתה האמיתית:
- טוב,ריטה. את צודקת. לא כדאי להתעסק עם האבחנה כרגע...
- "נכון".
- בואי נתקדם. ספרי לי על עצמך, על משפחתך.
ריטה סיפרה שהיא נשואה לרודן, המתעלל בה קשות. היא תיארה אותו כאדם אכזרי
חסר רגשות, שמכה ובוגד בה, וחי על חשבונה. שמתי לב, שכשהיא תיארה את
זוועותיו של בעלה, הבעת פניה לא השתנתה. היא סיפרה על מכות שקיבלה בטון שכאילו
דיברה על הצגה מעניינת.
השאלה שהתבקשה - למה היא חיה אתו?
- ריטה, מה מחזיק אותך בנישואין האלה?
- "אני נשואה כבר 50 שנה, יש לי 8 ילדים. לאן אני אלך?"
- במשך 50 שנה את סובלת את בעלך שמתעלל בך... מדוע?
- "...אני אוהבת אותו".
- אוהבת אותו? איך זה  אפשרי? כרגע סיפרת לי על מעשיו הנוראים!
- "לפעמים הוא נחמד אליי".
התמונה התבהרה כמעה, אך עדיין היא הסתירה מידע חשוב. החלטתי להמתין. קיויתי,
שבסופו של דבר היא תספר הכל בעצמה.
- ריטה,למה פנית אליי? למה את מצפה ממני?
- "אני חושבת שהיפנוזה תעזור לי להירגע. אני מתוחה מדי!"
- הבנתי. אז בואי נתחיל מהרפיה.
- "בסדר.אני רוצה לנוח".

ריטה התהפניתה מצוין. בהיותה בהרפיה, כבמטה הקסם היא הפסיקה לנוע, וגופה
נכנס לרגיעה. כך היא המשיכה במשך כשעה. בעודה בהרפיה, הקראיתי לה סיפורים
(זאת שיטה טיפולית ידועה), שהיו אמורים לעזור לה בהחלטותיה. בחוזרה מהרפיה,
ריטה לא זכרה מאומה, ולא ידעה לתאר את חווייתה למעט :
- "היה כל כך נעים...זאת הייתה מנוחה נהדרת.כבר שנים לא נחתי כל כך טוב!"
- את זוכרת איפה היית בהרפייתך?
- "לא, כלום".
- שמעת אותי מקריאה לך?
- "לא".
אחרי הפגישה איתי היא הייתה נינוחה ורגועה. התנועות בלתי רצוניות כלא היו.
הליכתה הייתה יציבה. הרגיעה נמשכה במשך מחצית היום.
ריטה המשיכה להיפגש איתי מדי שבוע. היא התחננה שלא אגלה לבעלה
על הטיפול,
שמא יכעס וירביץ לה.
אחרי 5 מפגשים של הרפיה, הבנתי שהיא לא מתכוונת לעבוד על בעיותיה. הצעתי לה 
לשנות את שיטת ההרפיה הרגילה לשיטה יותר פעילה. ריטה התנגדה בתוקף בטענתה
שהיא מרוצה מהטיפול:
- "ההרפיה עוזרת לי היטב, היא נותנת לי כוח להתמודד עם המצב הקשה במשפחתי.
  אני זקוקה למנוחה בלבד".
היה נראה לי שהטיפול יימשך עד אין סוף, הרגשתי שאיני עוזרת לה באמת, אלא
מלמדת אותה שיטה להדחקה יותר מתוחכמת. הרגשתי מבוזבזת ובלתי יעילה.
והצעתי לה שוב לשנות את השיטה... ואז קרה משהו מוזר... ריטה נפתחה וסיפרה לי,
שכבר 20 שנה בעלה מנסה להתגרש ממנה, אך היא מסרבת לתת לו גט. היא מוכנה
לסבול את כל ההשפלות מצידו כדי להישאר נשואה לו. בכל פעם שבעלה הגיש בקשה
לגט, ריטה חלתה במחלה כלשהי - סרטן הרחם, סרטן העור, סכרת, מחלת פרקינסון.
בעקבות גילויה הבנתי למה היא כל כך התנגדה לאבחנה שלי! הרי היא יצרה את
מחלותיה כדי להחזיק בבעלה! ניסיתי להסביר לריטה שעליה להתמודד בדרך אחרת,
שונה מזו שהכירה. הצעתי לה עזרה בפתרון בעיותיה. סיפרתי לה על מקרים דומים
שטופלו על ידיי בהצלחה. אך לשווא... לאחר שיחתנו האחרונה, ריטה הגיעה אלי פעם
נוספת וביקשה הרפיה בלבד. בסוף המפגש היא אמרה שהחליטה להפסיק את הטיפול,
ותירצה זאת בבעיה כלכלית. הבנתי שריטה עזבה, כי לא הייתה מוכנה להתמודדות של
ממש. תהיתי האם צדקתי בדרכי? אולי הייתי צריכה לאפשר לה להמשיך בהרפיותיה?
אך עד מתי? ולשם איזו מטרה? מי יודע מה נכון לריטה?

אשמח לקבל מכם תגובות, הערות, הצעות בנוגע למקרה של ריטה
.דואר

©כל הזכויות שמורות לד"ר ליאנה אורין סופר.
19.5.2004
שלחו את תגובותיכם ל liana_a@netvision.net.il

לראש העמוד הקש כאן.
לעמוד ההיפנוזה הקש כאן.
לעמוד הספר "חלומות היפנוטיים" הקש כאן.

 


 

 בס"ד.

4. מכיסא הגלגלים אל החופש

להלן המקרה על ילדה בת 9 שנרפאה משיתוק פסיכוגני ע"י הטיפול בהומיאופתיה קלאסית

פרטים ושמות במקרה זה שונו כדי לשמור על צינעת הפרט.
תיהנו מהקריאה!

קנוא
מאת ד"ר ליאנה אורין סופר.

ילדה בת ה-9 בשם וורדה הגיעה אלי בכיסא גלגלים.
היא הייתה עצובה ולא רצתה לנהל איתי שיחה. אימה סיפרה שלפני כשנה ורדה הייתה ילדה רגילה, היא הלכה, רקדה, התעמלה. ופתאום זה קרה...
ביום אחד ורדה התרגזה מאוד ובאותו הרגע לא הייתה מסוגלת לעמוד על רגליה וללכת.
זה גרם לה ולמשפחתה זעזוע קשה. מילדה בריאה היא הפכה לחולה סיעודית.
ורדה נבדקה אצל מיטב המומחים, טופלה בתרופות ובפיזיוטרפיה, אך עדיין נשארה
מרותקת לכיסא גלגלים.
מדוע זה קרה לה?
מדוע ביום בהיר אחד ילדה בת 9 התמוטטה כביכול ללא סיבה...
כדי לרפא את ורדה היה עליי לברר סיבה להתמוטטותה. כדי לעמוד במשימה זו, הייתי
זקוקה לשיתוף פעולה מצדה של ורדה, שלא היה לי. ניסיתי לתקשר איתה, אך היא
סירבה בתוקף. היא לא רצתה לדבר. אז ביקשתי מאימה לצאת ולהשאיר אותי עם בתה
ביחידות. אימה יצאה.
ישבנו בשקט כ-10 דקות. ורדה הייתה הראשונה שפצתה את הפה. היא אמרה:
- "מה את רוצה ממני?"
-  אני רוצה לעזור לך לעמוד על הרגליים.
- "אני לא מאמינה לך!"
- מדוע?
- "איני מכירה אותך. את אחת מהרופאים הללו, שכבר ניסו לעזור לי. כולכם אותו הדבר!"
- טוב. יש לך אופציה משלך? איך ניתן לעזור לך?"
- "לא. אני בכלל לא מאמינה שניתן לעזור לי. כולם אומרים שהבעיה שלי היא פסיכולוגית".
- ומה את חושבת על בעייתך, ורדה?
- "זה לא פסיכולוגי! אני חולה באמת! יש לי בעיה בעצבים ובשרירים, משהו קרה לי
  בעמוד השדרה..."
- יכול להיות שאת צודקת".
- ואת? מה את חושבת? גם לדעתך זה פסיכולוגי, נכון? רק אל תשקרי לי".
- איני יודעת. הרי את לא סיפרת לי כלום על עצמך. ספרי לי על בעייתך, אולי אוכל
 לעזור לך.
- "תוכלי לעזור גם אם הבעיה לאינה פסיכולוגית?"
- כן.
- "טוב, אספר לך. רק תבטיחי לי שלא תגלי לאף אחד את מה שאומר לך".
-  אני מבטיחה.

ורדה סיפרה לי על סבלותיה, על חוסר האונים שלה, על חרדותיה מהעתיד ועל תסכולה
האין סופי:
- "אני סובלת כבר שנה. זה קרה לי פתאום. התרגזתי על אבי החורג, צעקתי עליו.
  רציתי לקום ולצאת מהחדר, אך לא הצלחתי! כאילו השתתקתי. זה זיעזע אותי.
  חשבתי שזה יעבור, שמיד אוכל לקום, אבל רק התאכזבתי. אני מתביישת להגיע לבית
  הספר בכיסא הגלגלים שלי. אני זקוקה למלווה, שידחוף את הכיסא. בכל פעם אחד
  מהתלמידים עוזר לי, אבל המורים אוסרים זאת. הם פוחדים על שלום התלמידים
  הדוחפים את הכיסא הכבד שלי. לכן אני יושבת הרבה בבית. אין לי חשק ללמוד.
  היו לי שאיפות גדולות - רציתי להיות רופאה, להתקדם בחיים... ועכשיו אני לא אצליח,
  הפסדתי המון חומר."
ורדה סיפרה שיחסיה עם אביה החורג גרועים. היא ממש שנאה אותו. אביה של ורדה
נהרג בתאונת דרכים בהיותה בת שנה. אימה התחתנה שוב וילדה שני בנים. ורדה
הרגישה זרה בבית. היא כעסה על אימה, שהתחתנה שנית וקינאה באחים שלה.
לדעתה הם קיבלו יחס יותר טוב ממה שהיא קיבלה מאימה. בסופי שבוע היא נהגה
לבלות בבית של סבתא וסבא. כעת היא הפכה למעמסה עבורם. הרי היא לא מסוגלת
לשרת את עצמה! וה"סבים" שלה די זקנים כדי לשרתה. ורדה גילתה שהייתה מוכנה
לכל כדי לקום וללכת. היא רצתה לחזור לבית הספר שלה, להמשיך בלימודים, לשחק עם
החברים שלה, לשחות ולהתעמל.
הצעתי לורדה טיפול בהיפנוזה, כי חשבתי שבעייתה נבעה ממטענים רגשיים, מכעסים
ממושכים ומקנאה. במקרים כאלה היפנוזה היא שיטה אידיאלית. כשהצעתי לה לעבור
תהליך בהיפנוזה, היא סירבה בתוקף, אבל הסכימה לקחת תרופה הומיאופתית.

בעקבות האיבחון שערכתי לורדה,בחרתי תרופה בשם Calcarea sulfurica.
תרופה זו עשויה מחומר, המוכר לנו כגבס, אך בדילול גבוה.
גבס מסמל חוסר תנועה וקיבוע מצד אחד, ושבירות מצד אחר. המצב שוורדה הייתה
שרויה בו התאים לתכונות של החומר.
במשך חודש ימים לאחר לקיחת התרופה, מצב רוחה הדרדר, היא בכתה ממושכות,
נהגה להסתגר בחדרה והתאבלה על אביה המנוח. התרופה ההומיאופתית יצרה אצלה
מצב הנקרא בהומיאופתיה ריאקציה. ריאקציה נחשבת לתגובה חיובית לטיפול. בחודש
הזה ורדה העלתה את רגשותיה המודחקים מהתת מודע. אמנם הרגשות הללו הציפו
אותה, אך דרך ההצפה הם מצאו את דרכם החוצה. לאט-לאט היא החלה להשתחרר
מהמטענים הכבדים ששמרה בלבה שנים רבות.
בתום הריאקציה מצבה השתפר והיא הייתה מסוגלת לעמוד על רגליה ללא תמיכה.
במשך החודש השני ורדה כבר הצליחה לצעוד מספר צעדים עם תמיכה.
אותי ורדה ביקרה 3 חודשים לאחר שלקחה את התרופה ההומיאופתית. היא נכנסה
למרפאתי בעודה צועדת, ללא צורך בתמיכה. אמנם הליכתה עדיין הייתה מסורבלת,
אבל היא הלכה ללא עזרה! שמחתי לראותה הולכת. היא נראתה שמחה וקורנת.
ורדה סיפרה לי שהיא עברה תקופה קשה: היא בכתה המון, התייסרה, וחשבה הרבה
על אביה שנהרג. היה לה קשה לקבל את המציאות. בסופו של דבר היא נרגעה,
החליטה להיות חזקה ואף סלחה לאביה החורג. ביום שהשלימה עם משפחתה ורדה
נעמדה על רגליה והצליחה לצעוד מספר צעדים. כך התחיל השיפור במצבה.

לסיכום:
ורדה החלימה בעקבות לקיחה של תרופה הומיאופתית.
לתרופה הומיאופתית יש השפעה אנרגטית עמוקה על האדם. בעזרת רפואה הומיאופתית
ניתן לרפא בעיות פסיכולוגיות, פסיכוסומטיות, גופניות ורגשיות. הריפוי מתרחש כתוצאה
מהתאמת חומר פעיל שבתרופה למכלול הסימפטומים של המטופל. בין כ-3000 תרופות
הומיאופתיות יש לבחור רק באחת.
ברוב המקרים ניתן לשלב בין הומיאופתיה קלאסית להיפנוזה כדי לקצר את תהליך הריפוי.

11.8.2004
©כל הזכויות שמורות לד"ר ליאנה אורין סופר.

שלחו את תגובותיכם ל  liana_a@netvision.net.ilדואר

למאמר על הומיאופתיה הקש כאן.
לעמוד הטיפולים הקש כאן.
לראש העמוד הקש כאן.
לעמוד ההיפנוזה הקש כאן.
לעמוד הספר "חלומות היפנוטיים" הקש כאן.

 


 

  בס"ד. 

 5. מקרה של קשיי למידה ופעלתנות יתר

מתוך הספר "מי לקח את המיטה שלי"?

פרטים ושמות במקרה זה שונו כדי לשמור על צינעת הפרט.
תיהנו מהקריאה!

מאת ד"ר ליאנה אורין סופר.


נדנדה

ילד בן 9 הובא לטיפול ע"י אמו עקב אי יכולת לכתוב, קושי בריכוז, היפראקטיביות ופחדים.
במפגש הראשון קובי נראה חסר מנוחה, מפוחד וחסר ביטחון.
אימו סיפרה שבנה לא מסוגל לכתוב. הדבר מקשה על התקדמותו
בלימודים ויוצר מצב שהילדים בבית הספר לועגים ומציקים לו.
זה רק מוסיף לחוסר בטחונו העצמי שמתבטא בפחדים מבדידות
ומהופעה בקהל.
שאלתי את קובי האם הוא מעוניין בטיפול בהיפנוזה. אחרי שהסברתי לו את עקרונות
התהליך, הוא הסכים בשמחה. קובי השתדל מאוד והתהפנט בקלות. התחלנו מהרפיה
רגילה.

בהיותו בהרפיה עמוקה קובי החל לספר:
- "כשהייתי בן 5, הלכתי לגן... היו שם הרבה ילדים. הם היו חברים, אבל לא רציתי
  להיות שם".
- מדוע קובי? - שאלתי.
- "פעם אחת הגננת התרגזה עלי והרביצה לי... אני בכיתי והשתוללתי, רציתי להתנגד
  לה, ואז היא קראה לעוזרת שלה ושתיהן הרביצו לי... (בוכה), הם היכו אותי במקלות.
  זה היה נורא".
- מה הרגשת קובי?
- "הרגשתי מושפל, מסכן, חסר כבוד עצמי. רציתי למות".
- סיפרת לאימא?
- "לא. ניסיתי לספר לה אבל לא הייתי בטוח שהיא תוכל להשפיע על הגננת. העדפתי
  להתמודד לבד".
- למה? היית רק בן 5. איך יכולת לעמוד בזה לבדך?
- "לאמי גם כך היו הרבה דברים להתמודד איתם. לא רציתי להקשות עליה".
- מה עשית קובי?
- "התמרדתי. אמרתי לאימא שאיני מעוניין ללכת לגן הזה. היא לא הסכימה להעביר אותי.
  ואז הייתי בורח מהגן כמעט בכל יום".
- לאן ברחת?
- "אני וחבריי היינו משוטטים בשכונה עד סוף היום".
- אבל הייתם בני 5! לא פחדתם?
- "לא כל כך.יותר מזה פחדנו מהגננת. היא הייתה מטורפת. לא רציתי לחטוף ממנה
  שוב. שנאתי אותה שנאת מוות. גם עכשיו אני עדיין שונא אותה!"
- האם אמך יודעת על הסיפור הזה?
- "כן. כשהיא תפסה אותי פעם משוטט מחוץ לגן, נאלצתי לספר לה".
- איך היא הגיבה?
- "היא העבירה אותי לגן אחר".

אימו של קובי תמכה בגירסתו והוסיפה שהזדעזעה מהמקרה. היא רצתה לקחת את בנה
לטיפול פסיכולוגי, אך זה לא התאפשר לה עקב בעיות אחרות שצצו במשפחתה. במהרה
המקרה נשכח ואף אחד לא קישר אירוע טראומטי זה לבעיות הכתיבה שהופיעו בהמשך.
עבדנו עם קובי על האירוע. באמצעות ההיפנוזה הוא שוב חזר לגיל 5 והגדיר אותו
מחדש (יצרנו HAPPY END).
קובי שיתף פעולה והתקדם במהרה. בעקבות הטיפול הוא השתחרר מכעסו ומשנאתו
כלפי הגננת. הוא החל לכתוב, השקיע בלימודים ולמד להתמודד עם הלעג וההקנטות
מצד תלמידי בית הספר.
בנוסף לטיפול בהיפנוזה נתתי לקובי תרופה הומיאופתית. התרופה עזרה לו למתן את
כעסיו ושיפרה את יכולת הריכוז שלו. הטיפול המשולב עזר לקובי להשתחרר מהטראומה
של ילדותו שבעצם גרמה לחסימה בכתיבה. מכוון שגם אביו סבל מהפרעות ריכוז, יש
להניח שבעיות של ריכוז ופעלתנות יתר נוכחו עוד לפני מקרה ההתעללות. הבעיות
הללו רק החמירו בעקבות הקשיים שאיתם הילד נאלץ להתמודד.

הרבה פעמים אנחנו ממהרים להתחיל טיפול תרופתי (ריטלין) בילדים בעלי הפרעות
ריכוז וקשיי למידה (ADHD). ריטלין אכן מקל על ריכוז ומפחית פעלתנות יתר
(היפראקטיביות), אך הנ"ל אינו פותר את הבעיה העיקרית שגרמה למחלה ו/ או החמירה
אותה. כמו כן ריטלין יוצר התמכרות בדומה לכדורי שינה, ולרוב כדי לשמור על אפקט
טיפולי מוכרחים לעלות מינון.

מאחר וריטלין גורם לתופעות לוואי רבות, מומלץ קודם כל למצות שיטות טיפול כמו היפנוזה
והומיאופתיה קלאסית.

©כל הזכויות שמורות לד"ר ליאנה אורין סופר.

שלחו את  תגובותיכם ל  liana_a@netvision.net.ilדואר

למאמר על הומיאופתיה הקש כאן.
לעמוד הטיפולים הקש כאן.
לראש העמוד הקש כאן.
לעמוד ההיפנוזה הקש כאן.
לעמוד הספר "חלומות היפנוטיים" הקש כאן.


  בס"ד

6. מקרה של הפרעות שינה אצל קשיש

פרטים ושמות במקרה זה שונו כדי לשמור על צינעת הפרט.
תיהנו מהקריאה!

מאת ד"ר ליאנה אורין סופר.

במקרים בהם אין לנו אפשרות להשתמש בהיפנוזה עקב קשיי תקשורת ניתן להשתמש ביתרונות של ההומיאופתיה הקלאסית.

פעם נתבקשתי לעזור לקשיש בן ה-85 שסבל מחוסר מנוחה ומהפרעות שינה.מיטה
קראו לו דוד. הוא היה ´מנותק מהמציאות´, רוב הזמן דיבר לא לעניין וכל הזמן ביקש מבתו
שתהיה לידו. כמעט בלתי אפשרי היה לתקשר איתו. כל שאלה ששאלתי נתקלה בפנים
חתומות וחסרי הבעה למעט רגעים בודדים של חיוך ללא סיבה הנראית לעין. מאחר וקרוביו
לא עדכנו אותי בנוגע למצבו הנפשי הייתי קצת אבודה ולרגע תהיתי האם אוכל לעזור לאיש
במצבו ללא שום שיתוף פעולה מצידו. בסופו של דבר החלטתי לתת לו טיפול הומיאופתי על
סמך הסימנים הבולטים.
כדי לתת רמדי הומיאופתי נכון, היה עליי למצוא את נקודות התורפה שלו.
חקרתי את בני משפחתו בקפדנות, אך לא קיבלתי מידע מספק. ואז פשוט התיישבתי מולו
והתחלתי לדבר איתו. רוב הזמן השיחה בינינו התנהלה בצורת המונולוג. אבל לפעמים הוא
היה ´מתעורר´ ועונה על שאלתי. לפני מספר שנים דוד נפל ושבר שלוש חוליות בעמוד
השדרה. מאז הוא התהלך בעזרת הליכון. ברגע שהוא ניסה להתיישב על כיסאו שאלתי אותו:
- "מדוע אתה מתעכב? פשוט תתישב! הרי אתה מסוגל לעשות זאת בכוחות עצמך!"
לפליאתי הוא ענה לי:
- אני מפחד.
- "ממה אתה פוחד דוד?"
- אני פוחד ליפול...
- "מדוע אתה פוחד ליפול?"
- אני פוחד לקבל מכה בפנים.
- "למה?"
- כי זה לא יפה.
- "מה לא יפה דוד?"
- המכה... הפנים שלי יהיו עם סימני חבלה.
- "ואז?"
- אני לא אראה יפה.
- "חשוב לך להיראות יפה?"
- בטח, מאוד חשוב לי.
הייתי המומה. לא יכולתי לדמיין לעצמי שלאיש במצבו היה כל כך חשוב מראה פניו.
התחלתי לשאול את בתו שאלות מכוונות וגיליתי שדוד הירבה להתבונן במראה. הוא גם
החזיק מסרק קטן בכיס חולצתו ונהג להסתרק בו בתדירות די גבוהה. המשכתי לדבר אליו
ושאלתי האם הוא מאושר? הוא ענה לי:
- לא.
- "מדוע אינך מאושר דוד?"
הוא שתק זמן רב ולבסוף ענה לי:
- אני דואג לשלום בני משפחתי.
- "למה אתה דואג להם? הרי הם בריאים?"
- כן... אולי... אני רוצה שהם יהיו בריאים תמיד.
- "מדוע?"
- כשהם בריאים, הם מטפלים בי יפה ואני רגוע.
הוא אמר זאת ושוב ´התנתק´. ניסיתי להמשיך
בשיחה אך לא היה לי עוד שותף. נאלצתי להסתפק במידע המועט שהיה בידיי כדי לטפל בו.

ניתוח המקרה:
התלונה העיקרת של דוד הייתה פחד מנפילה שכביכול תגרום לו לכיעור בפנים. כמו כן הוא
פחד להישאר לבדו ולכן ביקש ללא הרף שבתו תימצא לידו באופן קבוע.
תלונתה העיקרית של בתו היה חוסר המנוחה של דוד ונדודי השינה שלו שהפריעו לה לישון בלילות
(בתו התגוררה בדירה אחת עם אביו וטיפלה בו בנאמנות).
מהמידע שאספתי התברר לי שבתקופה שקדמה להדרדרותו דוד היה פדנט וקמצן.
על סמך הניתונים הללו רשמתי לו תרופה הומיאופתית בשם Arsenicum album.
התרופה הזאת מתאימה לשילוב של סימפטומים הבאים: חסר מנוחה, פחד מלהיות לבד
וכתוצאה מכך היצמדות לאנשים קרובים, חשיבות של הופעה חיצונית, רצון להיות יפה,
קמצנות ופדנטיות.

לאחר שדוד לקח את התרופה במשך 5 ימים, ביתו דיווחה לי על שיפור ניכר בהתנהגותו:
הוא נרגע, חזר לישון בלילות במשך כשש-שבע שעות ברציפות. הוא פחות דרש נוכחות
צמודה של בני משפחתו וחדל להסתרק בצורה כפייתית. צלילות הדעת לא חזרה אליו אבל
התנהגותו השתפרה ואיפשרה לו ולבני משפחתו לתפקד כיאות ולישון בלילות.

יש מצבים בהם אנחנו מיואשים וכואבים, וכבר לא מצפים לישועה...
כאשר ניסיתם את כל הכלים הקונבנציונליים ועדיין אינכם מרוצים
מהתוצאות, זיכרו שיש רפואה אחרת - ההומיאופתיה הקלאסית.
היעזרו בשיטה הזאת ואולי תמצאו ישועה.

למרות שדוד לקח תריסר תרופות קונבנציונליות לאין ספור מחלות שסבל מהן, התרופה
ההומיאופתית עזרה לו בהיבט הנפשי והקלה על סבלו הפיזי (התקפים של קוצר נשימה
הלכו והתפוגגו).

כמובן שבמקרים קשים כמו המקרה של דוד אין לצפות לשינויים דרמתיים במצב בריאותי.
אבל בהחלט ניתן להקל על סבל ולשפר שינה של מטופל קשיש. הייתי בקשר עם משפחתו
של דוד במשך שנה. הוא הזדקק למתן חוזר של התרופה ההומיאופתית ששיפרה את מצבו
באופן ניכר.

 ©כל הזכויות שמורות לד"ר ליאנה אורין סופר.

שלחו את  תגובותיכם ל  liana_a@netvision.net.ilדואר

למאמר על הומיאופתיה הקש כאן.
לעמוד הטיפולים הקש כאן.
לראש העמוד הקש כאן.
לעמוד ההיפנוזה הקש כאן.
לעמוד הספר "חלומות היפנוטיים" הקש כאן.

 לעמוד הספר "מי לקח את המיטה שלי? הקש כאן. 

 

ברבור

 

שיהיה לכם יום נפלא!
בברכה, ד"ר ליאנה אורין סופר.
 

 

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב

'מרכז אור הנפש' - ד"ר ליאנה אורין סופר. רח' הוברמן 4, פתח תקווה, 49353.
טל': 03-9339026 , 052-3267073


Powered by e-web