דף הבית >> בעיות ילדים

 ברוכים הבאים לעמוד בעיות ילדים!

 

1. מתוך הספר "מי לקח את המיטה שלי?"
2. קוסם החלומות.

 

 

ניתן לחלק בעיות ילדים לשני סוגים: גופניות והתנהגותיות (רגשיות).
להלן הדוגמאות
.


בעיות התנהגות (רגשיות):
  1. קנאה
  2. ביישנות וחוסר ביטחון
  3. אלימות ותוקפנות
  4. היפראקטיביות והפרעות ריכוז 
  5. קשיי למידה
  6. סירוב לאכול
  7. הפרעות שינה וכו´


           בעיות גופניות:
              1. דלקות חוזרות באוזניים.
              2. דלקות חוזרות בגרון ובמערות פנים.
              3. עליה מחזורית בחום.
              4. פריחה, גירוד ואלרגיה.
              5. הפרעות בעיכול וכו´

רוב הבעיות אצל ילדים נובעות מקשיי הסתגלות לתנאי הסביבה.
מדובר בעיקר בסביבתו הקרובה- משפחתו. הורים רבים אינם מודעים לגודל השפעת
התנהגותם על עולמו הפנימי של הילד.חשוב לזכור,שנפש הילד רגישה, וכל זעזוע 
קטן עלול להוביל להיווצרות מחלה נפשית/התנהגותית או גופנית.על הורים להקפיד
על צורת התבטאותם בחברת הילדים.הורים משמשים דוגמא, שלפיה הילדים בונים
את תפיסותיהם הבסיסיות.

לתורשה יש תפקיד מסויים בהיווצרות מחלות, אך אינו מכריע, למעט מחלות גנטיות
קשות המאופיינות בחוסר אנזים חיוני. לפני שאנו טוענים "זו בעיה גנטית!", עלינו
לבדוק היטב את נסיבות היווצרות הבעיה.


ניקח דוגמא  של  גמגום.
ילד אחד סיפר לי, שגמגומו בעיה תורשתית, כי אביו וסבו גמגמו בילדותם.
אביו מגמגם גם עכשיו. על פניו נדמה,שבאמת מדובר בבעיה משפחתית...
אך אם נחתור לעומק, נוכל לעקוב אחרי שרשרת  ונסיונות להידמות לאב.
ילד מנסה לחקות את התנהגות של הוריו. בדרך כלל הוא בוחר את נציג מינו.
במידה ואב מגמגם, ילד יחקה את דיבורו,כי בתת הכרתו הוא ישאף להזדהות עם אביו...


האחראיות על בריאות ילדינו מוטלת עלינו,על ההורים.נקר עלינו להבחין בסימנים
מוקדמים של בעיה ולפותרה בהקדם. חלק גדול מהורים נוטה לחשוב
שבעיות התנהגות אצל ילדיהם יעברו עם הזמן, ואין צורך לפנות לעזרה
מקצועית. דעה זו אינה נכונה.הרבה פעמים ילדים מתריעים על בעיה
דרך שינוי בהתנהגותם.כדאי לשים לב ולהקשיב היטב לילד,המביע את
מצוקתו בדרך הלא מילולית.

דוגמא 1. אמא אומרת לבתה בת 3: "תתלבשי! קר בחוץ. אסור לצאת החוצה בלי מעיל,
את עלולה להתקרר!"
הבת עונה:"אני לא רוצה! לא קר לי! לא אלבש את המעיל!"
אמא ממשיכה להתעקש בלי לשים לב, שבעצמה אינה לובשת מעיל. באמצעות ליבושה,
אמא נתנה דוגמא ברורה-המעיל לא נחוץ. בתה בת ה-3 קלטה את המסר התת הכרתי
ונקטה עמדה משלה.
ניתן לפתור את הקונפליקט בקלות! ברגע שאמא תלבש את מעילה,בתה תתלבש 
בעקבותיה. משפט המפתח של אמא:

"בואי נתלבש ביחד. אני אלבש את מעילי, ואת תלבשי את מעילך".

דוגמא 2. ההורים רואים טלביזיה בשעה מאוחרת. איתם נמצא בנם בן 6.
על המסך מופיעות פרסומות הכוללות מסר מיני מובהק. למחרת מתקבלת תלונה
מהשכנה- בנם בן ה-6 הוריד לבתה את תחתוניה למרות התנגדותה. הורי הילד
כועסים על בנם ומענישים אותו על התנהגותו, בלי לקשר בין הפרסומות שצפה בהן
אמש להתנהגותו המוזרה. בצופם בחברתו בקטעים של עירום,הוריו נתנו לילד אישור
בשתיקה על התכנים המוקרנים! בנם קלט זאת וניסה לתרגל עם בתה של השכנה.
משתי הדוגמאות הללו ברור שלמודעות שלנו יש ערך עליון. אם נהיה מודעים
להתנהגותינו, נוכל לגדל ילדים בריאים ומאושרים.

ניקח דוגמא של דלקת אוזניים חוזרת או בשפה עממית "מיים באוזן".
מה שאלתי הראשונה להורים? האם יש מריבות בסביבתו הקרובה של הילד?
ובדרך כלל התשובה היא כן...ההסבר פשוט, כדי לא לשמוע מריבות, הילד
מפתח מין מגן- חרשות זמנית- באמצעות דלקות אוזניים חוזרות ו/או הצטברות
של המים באוזניים. הילד לא מעוניין להיות עד לאנרגיות של כעס, והוא צודק.
כדי לפתור את הבעיה יש ליצור אווירה נעימה, שתנעים לאוזניו של הילד.
אך במציאות מתרחש תסריט אחר- טיפול חוזר באמצעות האנטיביוטיקה שבתורו
גורם לתופעות לוואי רבות בלי לפתור בעיה אמיתית. בהיעדר טיפול נכון, המצב עלול 
להדרדר לחרשות של ממש, או להתפתח למחלות יותר מסוכנות, כמו אסטמה,
מחלות של מערכת העיכול, פגיעה נוירולוגית וכו´.

ילדים מגיבים לסטרס/הלם בצורה שונה. חלקם מפתחים מחלה גופנית, וחלקם 
מגיבים בשינוי ההתנהגות.

1.באמצעות מחלה כמו חום,דלקות חוזרות,בחילות ועוד למשוך את תשומת
  ליבם של הוריו. צפרדע
2.הוא יסתגר בתוך עצמו, ירגיש נטוש ובלתי רצוי.
  זה ול להתבטא גם כביישנות, כחוסר ביטחון, כניכור וכהתבודדות.
3.מרד, אלימות, דרישת תשומת לב בכל דרך אפשרית.
  התוצאה- היפראקטיביות,התנהגות אלימה.

ניתן להמשיך את הרשימה עוד ועוד.
אם יש לכם הצעות, הערות, רעיונות, שילחו את תגובותיכם 
ל: liana_a@netvision.net.il

ניקח לדוגמא של בן בכור עם ארבע אחים במשפחה. לעיתים, הילד הבכור מרגיש
הזנחה וחוסר יחס מצד הוריו המרוכזים באחיו הקטנים.
מה התנהגותו הצפויה?
 

כדי להמחיש את המצב, הבאתי כאן מקרים אמיתיים, שטופלו
בעזרת היפנוזה ודמיון מודרך.

1.מקרה של הפרעות אכילה.

אורן בן שנתיים וחצי הובא ע"י אימו עקב ירידה במשקל.לדברי האם, הילד סירב לאכול את
מטעמיה הביתיים.אורן החל לרדת במשקל, וזה גרם לאימו להילחץ ולפנות לטיפול.
הסתבר שהילד לא אהב את המאכלים של אימו. הוא אמר לי:
- האוכל שהיא מכינה פשוט לא טעים! אני שונא אורז, והיא מכינה אותו כל יום.אין לי מה לאכול!
- אמרת לה זאת? אולי אמך לא יודעת שאינך אוהב אורז?
- אני אומר לה את זה כל יום,אך היא לא מבינה.
- טוב.אז מה אתה אוהב? אני אבקש ממנה שתכין לך מאכלים, שאתה אוהב.
- אני אוהב בעיקר אוכל של סבתא,היא יודעת לבשל.
- אורן,אולי גם אימך יודעת לבשל משהו טעים?
- כן,לפעמים אני אוהב את הקציצות שלה והמרק. אך היא לא מכינה אותם...
- אני אגיד לה שתכין אותם.אורן, אתה כועס על אימך לפעמים?
- המם, כן.
- מתי?
- כשהיא מתערבת במריבות שלי עם אחותי הגדולה. זה מרגיז אותי. אני לא רוצה שהיא
  תגן עלי. אני מסתדר לבד, אני כבר גדול!
- אתה באמת גדול! ומה אתה עושה כשאתה כועס על אימך?
- אני לא אוכל. כדי להרגיז אותה...

בעקבות המידע שהתקבל משיחתי עם אורן, אימו שינתה את הרגלי בישולה הביתי,
הפסיקה להתערב במריבותיו, ויותר הקשיבה לדבריו. כתוצאה מכך אורן חזר לאכול ועלה במשקל.
כך ע"י שיחה ידידותית עם הילד, הצלחתי לגלות את נקודות התורפה של משפחתו.
המקרה הזה השפיע עלי באופן אישי. הוא עזר גם לי להיות יותר קשובה לצרכי של בתי הקטנה.
כולכם מוזמנים ללמוד מאורן. הרי כל הילדים דומים זה לזה!
בהצלחה!
 

2.מקרה של התנגדות לגן.

נועה בת 3 הובאה לטיפול עקב בכי וסירוב ללכת לגן.
לטענת ההורים, היא בכתה המון. נועה בכתה כבר מרגע יקיצתה וביקשה להישאר
בביתה. היא בכתה גם בגן וקראה לאמה. אימה סיפרה שבתה אינה רגילה למסגרות
ציבוריות, כי היא שהתה עם אימה עד לפני כחודשיים. בשיחה התברר שאמה שמרה עליה
בקפידה רבה, ואף מנעה ממנה לראות תוכניות ילדים כמו ספיידרמן, בטמן ושאר סרטי
פעולה לילדים. לטענת אימה, התכניות הללו העבירו מסר של אלימות.
כל שאיפתה לעצמאות דוכאה ע"י אמה.
משיחה עם הילדה, שנערכה ביחידות, הצלחתי לגלות את תלונותיה. נועה התלוננה על
יחסה הבוטה של הגננת, על אחד הילדים מהגן שנהג להציק לה, על החול שנכנס לנעליה
וגרם לשפשוף כואב, על האוכל המגעיל, שהוצע לה בגן ועוד כמה וכמה דברים פשוטים
וברי תיקון. היא סיפרה את משאלות ליבה וביקשה ממני לשמור על סודותיה.
הודות לשיתוף פעולה מצד אמא, המצב השפתר והלך. אמה דאגה לפתור בעיות של גן,
אפשרה לבתה להיות יותר עצמאית ולמדה להקשיב לתלונותיה.
נועה מאוד אהבה חתולים. היא האמינה שחתול חזק ואמיץ. הצעתי לה לקחת איתה לגן
בובת חתול כדי שתשמור עליה מפני הילד המציק ומפני הגננת. התרגיל הצליח. כמובן
שהמלצתי חתוללהחליף גן עקב בעיות עם הגננת, אך הכל הסתדר בעזרת בובת
החתול. הבובה נתנה לנועה תחושת ביטחון, כי היא האמינה שלחתול יש
תכונות שהיו חסרות לה. בעזרת היפנוזה קלה ודמיון מודרך נועה קיבלה
אומץ וביטחון. והכל הסתדר על הצד הטוב ביותר.


לעמוד הספר "מי לקח את המיטה שלי? הקש כאן. 
לעמוד הספר "חלומות היפנוטיים" הקש כאן.
                            לעמוד הטיפולים הקש כאן.
לדף ההיפנוזה הקש כאן.
לעמוד היפנוזה לילדים הקש כאן.


בספרי "חלומות היפנוטיים" תיארתי מספר מקרים של טיפול בילדים.

להלן קטע מפרק "אהבה נכזבת" המתאר התמודדותו
של ילד בן 5.

 

את רוזה הכרתי באחד הטיולים. היא הייתה נחמדה וחיננית, ומצאה חן בעיניי. התחברנו
ושוחחנו הרבה על הא ועל דא. היא הייתה רווקה בת 34, תמיד חייכה והשרתה הרגשה
של נוחות.
פעם שיתפתי אותה בהרהוריי על המקרה שעבדתי עליו. בעתיו היה בטיפולי ילד בן 5 בשם
רועי. מצבו הנפשי היה ירוד עד לדכאוני. הוריו דאגו לו מאוד. רועי בכה הרבה, סירב ללכת
לגן, וקינא באחיו הקטן בן חצי שנה. רוזה התעניינה מאוד בפרטי הטיפול.
כך התפתח בינינו דיאלוג מעניין. היא אמרה:
- לא חשבתי שילד בגיל 5 יכול להיות בדיכאון אמיתי. על מה הוא התלונן בעצם?
- הוא נראה סגור ועצוב, ולא מיהר לספר על עצמו. תלונתו העיקרית הייתה שעמום.
- וכיצד גילית מה הציק לו? הרי שעמום זו תלונה כללית.
- גרמתי לו להאמין שאני חברתו, שיחקתי אתו במשחקים שהוא אהב, אפשרתי לו להשתמש  במחשבי. הוא נהנה, ותוך כדי המשחק,קנוא בעודו מרוכז, שאלתי שאלות
מכוונות, וגיליתי דברים מעניינים. הוא סבל מבדידות.
- מה הוא סיפר לך?
- רועי אמר שמאז שאחיו נולד, אמו הפסיקה להתייחס אליו. היא  כבר לא שיחקה אתו כמו פעם. הוריו אסרו עליו לשחק עם התינוק.
- למה?
- בגלל שפעם הוא חיבק אותו חזק מדי. הם חשבו שרועי עשה זאת מתוך קנאה ופחדו
לשלומו של התינוק.
- אווו...זה לא נעים...
- בכלל לא. הילד הרגיש דחוי. כשילד עצוב וחסר ביטחון, קשה לו להסתדר בחברה
  (גן,בית ספר וכו´). כל ילד זקוק לתשומת לבם של הוריו. תפקידם של הורים להעניק
לילדיהם תחושת ביטחון והגנה.
- ליאנה, והוריו לא קלטו שהוא סבל בגללם? למה הם חשבו שרועי קינא ללא סיבה?
- מהתחלה, כמו רוב ההורים, הם חשבו שהתופעה תחלוף מעצמה. אך בהמשך, הם כבר
לא קישרו את תלונותיו לקנאה. רועי לא סיפר לאמו על  עצבותו. הוא גם לא התלונן על
חוסר התייחסותה. הוא העדיף להפנים את כאבו ולסבול בשקט. בגיל 5 מנגנוני ההגנה
שלנו מפותחים היטב. הם שומרים על הילד בפני פגיעה נוספת. רק באמצעות טכניקה
מיוחדת הצלחתי לגרום לו לשתף  פעולה. הבטחתי לו שאשמור את סיפורו בסוד (וכך
עשיתי), וזה אפשר לו להיפתח אלי. אחרי כל מפגש אתו שוחחתי עם הוריו בנוכחותו כדי
להראות לו שסודותיו שמורים.
- ליאנה, זה נשמע מרתק...אמרת שהוא שיתף פעולה? מה הוא עשה בדיוק?
- הוא צייר מה שביקשתי, עשה שיעורי בית בקפדנות, דמיין מה שביקשתי והחל לשתף את
אמו ברגשותיו.
- אילו שיעורי בית נתת לו? עדיין קשה לי להאמין, שילד בגילו משתף פעולה!
- דווקא עם ילדים הכי קל. הם מתקדמים מהר. ילדים יותר פתוחים וכנים  ממבוגרים.
אין להם כוונות להסתיר דבר. השיעורים שנתתי לו היו מיועדים גם להוריו. בלי שיתוף
פעולה מצדם היה קשה להשיג תוצאות. הצעתי להם לרכוש בובה בצורת זברה,
כי רועי מאוד אהב זברות. היה עליו פעם בשבוע לשחק במשחק חיות עם משפחתו.
הוא המציא את המשחק בעצמו, אני רק עזרתי בפרטים הטכניים. הצעתי לו לגשת לאמו
ולהביא לה גור של זברה בכל פעם שיזדקק לליטוף. הבטחתי לו, שהיא תבין את בקשתוזו
ותחבק אותו. היו עוד משימות...
- וכמה זמן נמשך הטיפול?
- אתמול נפגשנו בפעם השלישית. לדעתי הוא יצטרך מפגש אחד או שנים
נוספים. בדרך כלל ילדים זקוקים לשנים או שלושה מפגשים.אבל המקרה
הזה קצת מורכב.
- מה הפירוש ל"קצת מורכב"?
- אני מתלבטת בקשר למשפחתו. לדעתי גם הוריו זקוקים לטיפול, אך אינם מודעים לכך.עוד לא החלטתי, האם להציע להם לעבור טיפול. הרבה פעמים אנשים
חושבים שרופא מעוניין למשוך אותם לטיפול רק בגלל הכסף. בהתחשב במצבם הכלכלי
רוב הסיכויים שיחשבו כך. הדילמה שעומדת לפניי- להסתכן בהפרת אימון בי ולהציע להם
לבוא לטיפול, או להשאיר הכל כפי שהוא.
- מה תחליטי? זו החלטה קשה!
- כן, זה סוג של החלטות שאני מחליטה לעיתים קרובות. לפעמים רק הצעה פשוטה לטיפול
מרתיעה אנשים. מצד שני, יש לי מחויבות מקצועית המחייבת אותי להיות כנה וישירה ללא
קשר לנסיבות. הרבה פעמים דבריי נתקלו באוזניים ערלות. המקרה הזה רגיש במיוחד,
חשוב להישאר בקשר עם המשפחה כדי לעקוב אחרי התמודדותו והתפתחותו של רועי.
- מה את עושה במקרים כאלה? איך את מגיעה להחלטה? יש לך שיטות?
- כן. כאשר עלי לקבל החלטה חשובה אני משתמשת בהיפנוזה עצמית ומתחברת לתת
המודע שלי. התשובה של תת - מודע בדרך כלל נכונה.
- מעניין מאוד. שתצליחי במשימתך! תעדכני אותי כשניפגש בפעם הבאה?
- ברצון.
- רגע, יש לי שאלה...מאיזה גיל ניתן להשתמש בהיפנוזה? האם יש הגבלה של גיל?
- ניתן להשתמש בהיפנוזה החל מגיל שנתיים וחצי- שלוש . למעט זה אין הגבלה של הגיל,
כל אדם עם שמיעה תקינה ודעה צלולה מסוגל להתהפנט.
- ומה עם הגילים 0 - 2.5 שנה? האם תינוקות אינם ניתנים להיפנוט? 
- אפשר להשתמש בהיפנוזה גם בתינוקות. אני עשיתי זאת עם בתי. הבעיה כאן, שתינוקות
אינם מתקשרים בצורה וורבלית, ואין אפשרות לאמת את קליטת המסר. כדי לקבל תוצאות
טיפול מדידות, אני זקוקה לשיתוף פעולה ותקשורת מילולית,שניתן להשיג רק החל מגיל
2.5- 3 שנים.
- איך את מטפלת בתינוקות? יש לך שיטות?
- כמובן. בגילים הללו אני בעיקר משתמשת בהומיאופתיה קלאסית. כדי להתאים טיפול
הומיאופתי נכון, מספיקים מידע על הילד מפי הוריו, בדיקה גופנית והתבוננות כללית.
כמו כן, בגילים הקטנים הללו חשוב במיוחד המידע על הריון האם. לפעמים, לפי האירועים
שהתרחשו לאם בהריונה, ניתן לאבחן את מצבו של הילד.
- ואוו. זה כל כך מעניין! חבל שעלינו לסיים את השיחה...
  אולי נמשיך אחר כך?
- כן, בהחלט.

© כל הזכויות שמורות לד"ר ליאנה אורין סופר.

למקרה של הפרעות ריכוז אצל ילד בן 9 שטופל בהצלחה כנס לעמוד הארכיון.

לדף הטיפולים הקש כאן.
לדף ההיפנוזה הקש כאן.

לעמוד הספר "חלומות היפנוטיים" הקש כאן.
לעמוד הבית הקש כאן.
             לראש העמוד הקש כאן.
לעמוד הספר "מי לקח את המיטה שלי? הקש כאן. 

 לעמוד הפרעות קשב וריכוז הקש כאן.
 לעמוד היפנוזה לילדים הקש כאן.

לתגובות שלח ל liana_a@netvision.net.il



 

קוסם החלומות


  מאת ד"ר ליאנה סופר.
   
  סיפור זה נכתב במטרה לעזור לילדים להירדם בקלות.
  
 היו הייתה ילדה בשם שולה. היא לא אהבה לישון. כל לילה היא הייתה ממציאה משימות ותירוצים כדי לדחות את זמן השינה.  
 הוריה התייאשו מבעית השינה שלה, אך לא הצליחו לעשות דבר בנידון. גם שולה ידעה שעליה לישון במשך כ- 9 - 10 שעות 
 בכל לילה, אך היא לא הצליחה להתגבר על הרצון העז להישאר ערה ולהשתתף בפעילויות שונות, כמו: צפייה בטלוויזיה, אכילת 
 ארוחת ערב מאוחרת, מקלחת ארוכה במיוחד, סירוק השער הנמשך במשך שעה ועוד.
  פעם אחת הציעה לה אימה:

  - "שולה, כשתירדמי הלילה, תיקראי לפיית החלומות".
  - למה אמא, - שאלה שולה.
  - "תבקשי ממנה שתקל  עלייך להירדם. יש לה אמצעים. היא עוזרת לילדים עם קשיי  הירדמות להירדם בקלות".
  - למה עלי להירדם בקלות? אני לא רוצה לישון,- אמרה שולה.
  - "אבל את חייבת! ילדה בגילך חייבת לישון במשך 9-10 שעות לפחות! ואת ישנה רק 7 שעות, זה לא מספיק!!!"
  - אמא אני בת 8!  אני גדולה, אני מחליטה כמה שעות עלי לישון!

 אמא שוב הסתכלה על שולה  במבט מיואש ויצאה מחדרה באמרה:
  - "לילה טוב מתוקה".
 שולה לא ידעה מה להגיד. היא לא הבינה למה אמא לא הגיבה לדבריה. היא  חשבה על כך עד שנרדמה.
 ואז קרה משהו בלתי צפוי...

 שולה ישנה וחלמה חלום. בחלומה הופיע זקן קטן עם זקן לבן, לבוש בגלימה   כחולה וארוכה משובצת בכוכבים זהובים.
הוא בירך את שולה בשלום ושאל  האם היא קראה לו.

  - לא,- אמרה שולה. - אני בכלל לא מכירה אותך. מי אתה?קוסם החלומות
  - "אני קוסם החלומות. שמי חלומוטה-ממוטה".
  -  איזה שם מוזר! חשבתי שפיית החלומות תבוא. אמא אמרה לי לקרוא לה.
  - "אז כן קראת לי! אני באתי במקומה. היא מאוד עסוקה הלילה. אנו נצטרף אליה בהמשך.
  האם תואילי להתלוות אליי למשימה חשאית במיוחד?"
  -  איזו משימה?
  - "לא אוכל לפרט עד שנגיע למקום. הרי זה חשאי!"
  - זה רחוק? - שאלה שולה.
  - "מאוד רחוק. אבל אל דאגה, יש לי אמצעי תחבורה קסום,
  אקח אותך לשם תוך מספר שניות. נו, את באה, שולה?"
  - זה מסקרן אותי. האם נוכל לראות את הפיה במקום ההוא?
  - "נכון, בואי מהר!"

 הכל קרה כל כך מהר ששולה לא הספיקה להבין מה מתרחש. חלמוטה- ממוטה הושיט לה את ידו, היא אחזה
  בה, ופתאום הכל הסתחרר... היו המון  כוכבים מסביב. הם נעו בתוך מנהרת האור הזהוב עם המון
  נצנצים מעופפים. פתאום הכל נגמר והם עמדו על קרקע מוקצה במקום לא מוכר.

 - איפה אנחנו?- שאלה הילדה, - אין כאן אף אחד.
 - "אנחנו בכוכב לכת בשם קוסמושיין. זהו כוכב הילדים הערים. אין כאן לילה, רק יום והשמש זורחת ללא הפסקה.
  אבל בואי נתקדם ותביני בעצמך את הכל. עלינו לפגוש את הילדים".

  שולה באה מסוקרנת אחרי קוסם החלומות. היא חשבה על הילדים אותם היא עומדת לפגוש. שולה קצת התרגשה לקראת
  המפגש. תכף היא תגלה את סוד הכוכב הזה...
  הם נכנסו לבית כפרי יפה עם גינת פרחים מסביבו, המקום היה מטופח אבל הייתה בו תחושה מוזרה... שולה התרכזה כדי
  להבין מה היא מרגישה... זאת הייתה תחושה של עייפות נוראית, הכל היה עייף מסביב,
  אפילו הפרחים הרכינו את ראשיהם כאות לעייפות. הם נכנסו לבית.

  - "שלום ילדים",- אמר חלמוטה-ממוטה.
  - שלום הקוסם,- השיבו לו הילדים,- ומי זאת?
  - "זאת חברתי הטובה, שולה",- אמר הקוסם,- ,היא באה אליכם לביקור מכוכב הלכת בשם ארץ, אולי תוכל לעזור לכם".
  - הלוואי, אנו כבר מותשים עד אין קץ! מתי כבר ירד הלילה ונוכל ללכת לישון כמו שצריך!
  - "סבלנות ילדים, ספרו בבקשה לשולה מה קרה כאן, אני עוד לא סיפרתי לה,-
  אמר הקוסם חלמוטה-ממוטה והתיישב על הספה".

  אחד הילדים בשם נס החל לדבר, הוא נראה כמנהיג החבורה. היו שם כעשרים ילדים בגילים בין 3 ל-10. 
  כולם נראו עייפים. נס אמר:

  - "פעם היינו ילדים רגילים. קוסמושיין היה כוכב הלכת כמו הכוכב שלך. היו ימים והיו לילות, היה אור והיה חושך,
  היו מועד לשינה ומועד לערנות... עד שקלקלנו את הכל".
  - קלקלתם? איך זה אפשרי! אתם רק ילדים?
  - "תתפלאי לדעת שהכל אפשרי, לילדים יש כוח עצום, הם פשוט לא מודעים לו.
   גם אנחנו לא ידענו שנוכל להשפיע על השמש שלנו".
  נס נאנח בכבדות והמשיך:
  -"ערב אחד כל הילדים החליטו להישאר ערים בלילה. ההורים שלנו כעסו מאוד וניסו להרדים אותנו בצעקות ובאיומים.
  אבל אנחנו קשרנו קשר בינינו והחלטנו להישאר ערים. אז התפללנו בלב שהלילה לא ירד עוד לעולם כדי שנוכל להישאר
  ערים כל הזמן".
  - ואו, זה גדול! איזה יופי, גם אני הייתי רוצה בזה..., - אמרה שולה בערגה.
  - "חס וחלילה!" -  כעס נס, -  "אפילו אל תחשבי על זה! זה עלול לקרות גם אצלך בבית!"
  - ומה רע בכך? אף פעם לא אהבתי לישון! -  אמרה שולה.
  - "תראי מה קרה לנו, אנו חולים מעייפות. השמש זורחת כל הזמן! אין לנו מנוחה. ההורים כבר לא מתפקדים מרוב עייפות,
   רק אנחנו הילדים עדיין מחזיקים מעמד. הרסנו הכל! כבר חודשיים לא ירד הלילה. ואנחנו לא יכולים לישון ביום.
  אנחנו סובלים נורא!"
 - אף פעם לא נשארתי ערה יותר מיום אחד... חשבתי שזה כיף...-  אמרה שולה.
  - "לא ולא! זה סיוט! אפילו אל תחשבי על זה! עלינו למצוא דרך לחזור למצבנו הקודם, אחרת... אחרת כולנו פשוט נמות..."
  - אוי לא! זה נורא! אסור לכם לוותר, תחזיקו מעמד!- אמרה שולה ופנתה לקוסם, - אולי יש דרך להצילם? בבקשה עשה משהו!

  פתאום הופיע אור חזק, המון פרפרים התעופפו מסביבם והופיעה פיית החלומות בשם חולמנייה. הפיה הייתה יפיפייה,
  לבשה כותנת לילה ארוכה לבנה משובצת פרפרים כתומים וסגולים. שערה הזהוב התנופף מאחוריה
  והיא החזיקה בידה שרביט כסןף. היא אמרה:

  - "שלום ילדים, שלום שולה. אני רואה שהסתדרת יפה עם הקוסם שלי. הוא קצת מסורבל אבל אוהב ילדים..."
  - הפיה! סוף סוף הגעת! אני כל כך שמחה! אנא עיזרי לילדי הכוכב הזה, הם לא ישנים בכלל! – שולה קטעה את דבריה באמצע.
  - "אההה, זה בדיוק מה שרצית גם את, נכון? את לא ממש אוהבת לישון..."
  - נכון, אבל כעת הבנתי שטעיתי, השינה הכרחית עבור בני אדם. בלי שינה הגוף מתעייף ומת. אני כל כך מצטערת!
   גם הילדים מצטערים. בבקשה תצילי אותם ואת כוכב הלכת הזה! הרי את יכולה לעשות זאת! הרי יש לך כוחות הקסם!
   - התחננה שולה.
  - הפיה, בבקשה, אנו מאוד מצטערים, – אמר נס, - כולנו הבננו שטעינו בגדול. להבא ניזהר בדברינו ובמשאלותינו. אנא עיזרי לנו!
  - "נו טוב, רק תבטיחו לי ללכת לישון בכל לילה ולילה בזמן ובלי תירוצים! – אמרה הפיה".
  - ואוו, בלי תירוצים... זאת הבטחה קשה... לי תמיד יש ים של תירוצים, כמו: אני רעבה, עוד לא התקלחתי,
  יש תכנית מעניינת בטלוויזיה, אני חייבת לשבת כדי לעכל את האוכל היטב ועוד מיליון תירוצים. איך אפשר לוותר על כולם?
   -  לחשה שולה לנס.
  - אנחנו נוותר על כל התירוצים, נכון ילדים? – אמר נס ופנה לחבריו.
  - כן, כן, אנו מבטיחים! רק תחזירו את הלילה בבקשה! הפיה, הקוסם חלמוטה- ממוטה, בבקשה,
  נשתדל להיות ילדים ממושמעים. – אמרו כולם בקול מתחנן.
  שולה נאנחה ופתאום שמעה קול נפץ מחריש אוזניים ומעל זה קול הפיה הנושא תפילה לאלוהם:
  - " אנא אלוהים, סלח לילדים שלי, אנא החזר את הלילה לכוכב המיוסר הזה. הם כבר למדו לקח".

  אחר כך היה שקט והפיה אמרה שוב בהניפה בשרביט הקסמים:
  -  ויחזור הלילה לעולם הזה! וירד החושך, עכשיו. ויחזור סדר העולם לתקנו. אמן!

  ואז זה קרה... פתאום ירד הלילה... הילדים החלו לפהק ולהתמתח ובמהירות שקעו כולם בשינה עמוקה, שנת ישרים.

  - ואוו, - אמרה שולה, - איזה יופי. כל הכבוד לך, הפיה. הם נרדמו כל כך מהר, אפילו לא יצא לי לאחל להם מזל טוב...
  בטח הגיע הזמן שלי לחזור למיטתי. חבל שלא נפרדתי מהם.
  - "לא נורא, חמודה. למדת שיעור חשוב. תשני בזמן ותיזהרי במשאלותייך. כעת את יודעת שאלוהים שומע אותך ועשוי
  להגשים לך אותן בדיוק נמרץ. התואילי לחזור הביתה עם חלמוטה- ממוטה? אני מאוד עסוקה,
  עליי לעוף לכוכב אחר, גם בו הילדים חוללו מהומה גדולה".
  - אני רוצה לבוא איתך, הפיה, אנא קחי אותי לשם! – ביקשה שולה.
  - "לא מתוקתי, הרי הגיע זמן שינה גם עבורך, זוכרת מה הבטחת?"
  - כן, נכון, עליי ללכת לישון, - אמרה שולה ופיהקה בקול.
  הפיה נעלמה בקול נפץ עדין ושולה חזרה עם הקוסם לחדר ביתה במהירות הבזק.
  כאן הקוסם נפרד ממנה בנשיקת לילה טוב על המצח והתערפל.

   שולה התעוררה והסתכלה מסביב. היא שכבה במיטתה, השחר כבר עלה וציפור צייצה על אדן חלונה.
   אז היא נזכרה בחלומה. היא זכרה היטב את כל פרטי החלום ומיהרה לקום ולרשום את הכל טרם
   החלום יפרח מזכרונה. היא רשמה את הסיפור ושמרה אותו במגירת שידתה. מחר, היא החליטה,
   אני אקריא אותו לחברים בכיתה שלי, כי כולם צריכים לדעת מה קרה בכוכב הלכת קוסמושיין! 

 


  שיר הילדים מכוכב קוסמושיין:

  הגיע זמן לישון,
  אני כל כך עייף!
  הגיע זמן לצלול
  אל תוך החלומות.

  והנה בא קוסם,תרנגול
  קוסם החלומות
  והוא מדריך אותי
  במילותיו קסומות.

  והחלום נפלא
  מושך אותי אליו,
  והנה אני בא
  במהירות הצב.

  אני אוהב להיות
  חזק וערני,
  קשה לי להרפות,
  אני קצת קופצני.

  אבל צריך לישון,
  אומר לי הקוסם,
  הגיע זמן לרקום
  קסמים וחלומות.

  את הבטחתי זוכר
  אני וחבריי.
  נלך לישון בזמן
  כי זה חשוב מדי.

   אז לילה טוב לכם
  פיות, קוסמים וכל,
  פיהוק ענק לכם
  שולח בגדול.

  לילה טוב......

 
  © כל הזכויות שמורות לד"ר ליאנה סופר 2010.

  למקרה של הפרעות ריכוז אצל ילד בן 9 שטופל בהצלחה כנס לעמוד הארכיון.

  לראש העמוד הקש כאן.
            לדף הטיפולים
הקש כאן.
 לדף ההיפנוזה הקש כאן.

         לעמוד הספר "חלומות היפנוטיים" הקש כאן.
            
  לעמוד הספר "מי לקח את המיטה שלי? הקש כאן. 

      לעמוד הפרעות קשב וריכוז הקש כאן.
 לעמוד היפנוזה לילדים הקש כאן.

  לתגובות שלח ל liana_a@netvision.net.il

 

 

שיהיה לכם יום נפלא!
 

 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
+ שלח משוב